משפט צבאי

נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה

מהו משפט צבאי?

מערכת המשפט הצבאית בישראל הינה מערכת הנפרדת מהמערכת האזרחית ובמסגרתה מנוהלים ההליכים המשפטיים בעניינם של כלל המשרתים במערכת הצבאית, בין שאלו חיילים בשירות חובה, בין שאלו אנשי קבע ובין שאלו אזרחים עובדי צה"ל. יתרה מכך, חרף העובדה כי מדובר במערכת משפטית נפרדת מהמערכת האזרחית, ישנם מקרים בהם המערכת הצבאית היא זו שתנהל את ההליכים המשפטיים גם בעניינם של מי שבפועל הינם אזרחים ואינם נמנים על הקבוצות שצויינו דלעיל, למשל כאשר מדובר בהליכים משפטיים כנגד אנשי מילואים (שהינם אזרחים אשר התייצבו לשירות קצוב) שביצעו עבירות בזמן שירות המילואים וכן בעניינם של מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) אשר בהתאם לחוק נדרשו להתייצב להליכים המקדימים לגיוס לשירות הצבאי ו/או לגיוס לשירות עצמו אך השתמטו מלהתייצב. 

מערכת המשפט הצבאית מתנהלת בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, כאשר חוק זה מעניק סמכות לבתי דין צבאיים לדון בעבירות פליליות ועבירות צבאיות גרידא אשר ייחודיות לדין הצבאי ואינן חלק מן הקודקס הפלילי האזרחי. בנוסף, ובניגוד למערכת המשפט הפלילי האזרחי, חוק השיפוט הצבאי מקנה סמכויות שיפוטיות לא רק לבתי דין, אלא גם לקצינים בדרגת סגן ומעלה (בכפוף להיתרים נדרשים) ואלו נקראים "קציני שיפוט". מעצם היותה של המערכת הצבאית מערכת מנהלית היררכית, קיימות בה אף הוראות משמעת הנדרשות אכיפה בהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי. "קצין שיפוט" מוסמך לדון בעבירות משמעת צבאיות במסגרת הליך משמעתי, כאשר בכל הנוגע לתחום הסמכות ישנה חלוקה בין קציני שיפוט זוטרים (עד דרגת סרן) אשר תחום סמכותם מצומצם ובין קציני שיפוט בכירים (מדרגת רב-סרן ואילך) אשר תחום סמכותם רחב יותר (גם לעניין הענישה). 

 

דין פלילי בצבא וזכויות החייל

בתום חקירה פלילית, ובהתאם להחלטה של פרקליט צבאי, ניתן להגיש כתב אישום פלילי כנגד איש צבא כמפורט דלעיל. מרגע שהפך אותו אדם לנאשם, עומדות לו אותן הזכויות הקיימות לנאשם בהליך פלילי אזרחי, ועל הגורם המאשים לעמוד באותן חובות שרובצות על הגוף המאשים בהליך פלילי אזרחי. דיני הראיות וסדרי הדין החלים במשפט הפלילי האזרחי חלים באופן זהה על המשפט הצבאי [כמו גם הפסיקה המנחה וההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון אשר משמש  כערכאת ערעור אחרונה אפשרית (לאחר בית הדין הצבאי לערעורים) גם על הליך שיפוטי צבאי]. 

הרשעה בהליכים פליליים במסגרת המערכת הצבאית תגרור (על פי רוב) רישום פלילי במרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל ובהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 (בדומה להרשעה בהליכים פליליים אזרחיים), אך בשנת 2012 תוקן חוק השיפוט הצבאי כאשר בסעיף 404א נקבע כי למרות הוראות חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, ככל שימולאו תנאים הקבועים בחוק, יחול הסדר מיוחד בנוגע לחיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים וניתן יהיה להסתפק ברישום פלילי מופחת (הרישום יישמר לתקופה קצרה יותר ויהיה גלוי למספר מצומצם של גורמים) בעניינם על מנת שלא לפגוע בעתידם של מי שטרם החלו חייהם האזרחיים העצמאיים. כמו כן, הרשעה בעבירה הנמנית בתוספת השנייה לחוק השיפוט הצבאי (כגון: נטישת משמרת, איום ועלבונות כלפי מפקד, התנגדות לפעולה חוקית, חריגה מסמכות, אי שמירתו של רכוש צבאי, נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין, רשלנות לגבי תעודות, סירוב לקיים פקודה, התרשלות, סירוב להיבדק לשם גילוי סמים מסוכנים, התנהגות פרועה, התנהגות מבישה, התנהגות שאינה הולמת, התחזות, פגיעה במשמעת) לא תגרור עמה רישום פלילי. 

דין משמעתי בצבא וזכויות החייל

הדין המשמעתי בצבא שונה באופן מהותי מהדין הפלילי.

לכל מי ששרת בצבא ישנו זיכרון כלשהו בדבר חשש מקבלת תלונה מרס"ר היחידה, מאחד המפקדים או ממשטרה צבאית, שכן לאחר תלונה שכזו היה צפוי הנילון להישפט בפני קצין ביחידתו. וכאמור, הליך השיפוט בדין משמעתי, בדיוק כפי שזכור לכל מי ששרת בצבא, מתחיל בהגשת תלונה כנגד החייל ובהמשך (על פי רוב) מתקיים המשפט בפני מפקדו של החייל (קצין). 

בשונה מהליך פלילי, בהליך משמעתי החייל שעומד למשפט אינו זכאי לייצוג על ידי עורך דין ולאחר בירור מהיר של עובדות התלונה והראיות בעניינה, לאחר שמיעת גרסתו של החייל יידרש קצין השיפוט להחליט האם החייל אשם או לא. ככל שיקבע הקצין כי החייל אשם בדין, יקבע הקצין את העונש ההולם את העבירה, כאשר מדובר בענישה משמעתית בלבד ואשר אינה נושאת בחובה רישום פלילי כלשהו (אף אם בסופו של יום נשפט החייל למחבוש). 

חרף האמור לעיל, ישנו חריג לעניין היוועצות עם עורך דין במסגרת הליך משמעתי, זאת מקום בו הדיון בתלונה נעשה בהתאם להחלטת פרקליט צבאי. במקרים כאלה רשאי הנילון להיוועץ ולהיעזר בשירותיו של סניגור (צבאי בלבד). דא עקא, שגם בהליך שכזה לא יכול הנילון להיות מיוצג על ידי סניגור במסגרת הדיון בעניינו, אלא צריך להסתפק באפשרות של היוועצות עם סניגור וכן הגשת חוות דעת של הסניגור לקצין השיפוט. 

בהינתן כי בהליך משמעתי הנחייל הנילון למעשה מייצג את עצמו, רשאי החייל הנילון לקרוא את טופס התלונה שהוגשה כנגדו וכן לעיין ולקרוא מסמכים נוספים ככל שצורפו לתלונה. כמו כן, לחייל הנילון עומדת הזכות לחקור עדים, לבקש הזמנת עדי הגנה מטעמו ולהציג ראיות מטעמו אשר חושב שיש בהם בכדי לבסס את גרסתו.  

במסגרת פסק דין משמעתי ניתן לגזור עונשים כדוגמת התראה, ריתוק, קנס, נזיפה, נזיפה חמורה, מחבוש והורדה בדרגה (הכל בהתאם לנסיבות המקרה, נסיבותיו של החייל ולדרגת קצין השיפוט ולסמכויותיו).  

על פסק דין בהליך משמעתי זכאי החייל הנילון לערער בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין (ככל שמדובר על הליך שנפתח בהתאם להחלטת פרקליט צבאי) או בתוך שלושה ימים מיום קבלת פסק הדין בגין תלונה רגילה. כמו כן יכול החייל להגיש בקשה לאלוף הפיקוד אליו כפופה יחידתו של החייל על מנת שזה ימתיק את עונשו. 

כאמור, הרשעה בעבירות משמעת לכשעצמה לא תהווה בסיס לרישום פלילי. 

משרדנו מלווה, מייעץ ומייצג חיילים בשירות סדיר, בקבע ובמילואים החשודים ו/או מואשמים בביצוע עבירות (בין במסגרת הליך פלילי ובין במסגרת הליך משמעתי) תוך חתירה עיקשת ובלתי מתפשרת להשגת התוצאה הטובה ביותר עבור החייל ובהתאם לנסיבות העניין. אם אתם או קרוביכם מצאתם את עצמכם חשודים ו/או נאשמים בביצוע עבירות פליליות ו/או משמעתיות במסגרת השירות הצבאי, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו לשם קבלת מענה מקצועי לעניינכם.

הבהרה: אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או אחר, ו/או חוות דעת משפטית. האמור באתר זה הינו בגדר מידע כללי בלבד ואין להסתמך על האמור באתר לשם קבלת החלטות כלשהן בכל נושא שהוא ולרבות בנושאים משפטיים, אישיים, רפואיים, מקצועיים, כספיים ו/או כל נושא אחר. משרד עורכי-דין רחמימוב-ברקאי ו/או מי מטעמו לא יהיו אחראים בצורה ישירה ו/או עקיפה לתוצאות השימוש במידע באתר זה. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך לשם קבלת ייעוץ מקצועי ומתאים אשר ייבחן את נסיבותיו של כל מקרה לגופו וכן את דרכי הטיפול האפשריות והמיטביות לאותו מקרה ואותן נסיבות. אין באמור באתר זה בכדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין מי מהמבקרים בו ובין משרדנו ו/או עובדי המשרד ו/או מי מטעמו של המשרד בין שנמנה על עובדיו ובין שלא.